Feeds:
רשומות
תגובות

מאת…

מורן אבן Dipl. Ac.Brt

צרו קשר ב:052-8949407, או דרך המייל 8949407@gmail.com (לפרופיל מקצועי עברו דרך כאן)

את הבלוג הזה אני כותב מזה זמן. התחלתי לכתוב כאן כשניתקלתי במחברת של לאונרדו דה-וינצ'י, הוא פשוט כתב מה שהוא ראה, מה שהוא חשב, ומסתבר שהוא כתב כך את ספר האנטומיה הכי מדוייק בתקופתו. אז אני לא מתיימר להיות דה-וינצ'י, אבל אולי יום אחד, אני אסתכל על אוסף הרשומות כאן ואגיד לעצמי, וואללה!

אני אוהב רפואה בכל ליבי ולכן למדתי רפואה סינית, רפואה שמשתמשת במשקפיים מתוחכמים שאותם אפשר להכיל על כל תופעה בין אם היא פנימית (בתוך הגוף), או חיצונית (מחוץ לגוף), אותו דבר קורה גם במוסיקה (אני מנגן מגיל 10 בפסנתר ומאז המוסיקה היא חלק חשוב ומשמעותי בחיים שלי).

כך צלילים או תדרים ורפואה נפגשו אצלי בקליניקה והתחילו לשוחח.

אני אשמח לתגובות, שאלות, רעיונות ובקשות. שלכם, מורן.

זו רשומה ספונטנית, הבנה שעלתה בתוך טיפול. השאלה איך להתייחס למחקרים בתוך העבודה הקלינית וביחס לנסיון הקליני שמצטבר עולה אצלי שוב ושוב. כבר מספר פעמים קרה שהתבוננות עלתה בקנה אחד עם מחקר חדש שהתפרסם, למשל: אני רואה שאומגה 3 פעמים רבות דווקא גורם לסטרס ואז התפרסמו שני מחקרים האחד דיבר על חוסר באבץ אצל אנשים שחשים ברע אחרי שהם נוטלים אומגה 3 והמחקר השני על כך שיש לשמור על איזון השמנים בגוף ושעודף של אומגה 3 ישפיע לרעה. בכל מקרה חשרה לנושא, איך יכול להיות שמחקר קליני יתנגש עם התבוננות בקליניקה? התשובה הראשונה המתבקשת היא, ההתבוננות שלך לא נכונה. אבל מכיוון שאני לא מבטל כל כך מהר התבוננויות, יש עוד סיבה, בסיסית יותר והיא עניין של גדלים.

מחקר קליני בין אם הוא מתבצע על תוסף או על תרופה, מתייחס לאוכלוסיה גדולה. ככל שהמחקר היה מקיף וגדול יותר, כך הוא מקבל יותר התייחסות וגם מצביע על השפעה אובייקטיבית כללית ואובייקטיבית יותר. במחקרים קליניים משתדלים גם להתייחס למספר משתנים מועט יחסית משום שאז התוצאה משקפת את המציאות בצורה נכונה יותר. כך שמחקרים מראים לנו את ההשפעה של תרופה או תוסף תזונה על האוכלוסיה ועל משתנים מאד מסויימים באוכלוסיה (מחלה כזו או אחרת, כאב כזה או אחר)

בכל מקרה כשמגיעה מטופלת לקליניקה, כמות המשתנים שאני מתייחס אליהם הוא ענק. ולעיתים יקרה שלמרות שיש מחקר, מטופלת בודדת תגיב בדיוק הפוך למה שנמצא במחקר והעניין הזה לא יוצר סתירה וזה מה שמופלא בו. התנהגות של פרט אחד לא משליכה על התנהגות כוללת והשפעה כוללת לא משליכה על מטופל אחד. זה עניין של גדלים. ההשפעה על תא אחד בגוף שונה מאשר ההשפעה על הגוף ככלל.

מתי ההבנה הזו חשובה?

כשרואים תוצאות של בדיקות דם, בהן התוצאות משקפות "נורמה" באוכלוסיה.

כשמטופל מקבל תרופה או תוסף שהם "טובים לכולם"

כשאוכל "בריא" לאדם אחד וגורם מחלה לאחר.

כשמגיעים לקליניקה ואז הסטטיסטיקה נמחקת ומה שקובע את החוקים הוא הגוף של המטופל!

 

לאדם הלומד ישנה נאמנות לדבר אחד – לאמת שבהתבוננויות שלו. הוא גדל כשהוא ממשיך להתבונן. ניתן להציע תאוריה כפירוש להתבוננות ולמעשה, ניתן להציע תאוריות רבות שיסבירו התבוננות אחת, אבל כל הזמן יש להמשיך ולהתבונן. התבוננות, מרגע שנעשתה, עומדת בזכות עצמה.

הפירושים והמסקנות מאותה התבוננות צריכות להיות פתוחות כשאלות. אך אין לבטל התבוננות רק משום שהיא לא עמדה בקנה אחד עם גישה, מודל או תאוריה קיימים. העיקרון הזה תקף לרפואה קלינית כמו שהוא תקף לניסויים מדעיים. (מג'יד עלי, רופא)

הגוף מורכב מרשת של מערכות אנרגטיות-מולקולריות וישנו קושי רב להכיל ניסוי על רכיב ספציפי בהקשר הרחב של גוף האדם. אחת מהדוגמאות העצובות לכך היא ההכרח ברפואה מגדרית, תרופות שמתאימות לגברים (רוב הניסויים הקליניים מבוצעים על גברים) יצרו נזקים אצל נשים משום שהפיזיולוגיה של האישה שונה מזו של הגבר.

ברפואה הסינית חלק מהאבחנה הבסיסית היא טיפוס הגוף של המטופל, ומתוארים יותר מ 20 טיפוסי גוף שונים עליהן פועלות נקודות הדיקור בניואנסים שונים.

שיטות המחקר של היום פשוט לא מתאימות לאנשים. כשמבינים שהגוף הוא מערכת אקולוגית, ברור שבדיקת מרכיב ספציפי (למשל כשבודקים תרופה), ישפיע על מערכות שונות בגוף. החשיבה שתומכת בבידוד הגורם הנבדק אינה 'תופסת מים' כשאנו ניגשים לחקירה בגישה הוליסטית.

הצעה אחת לפתרון הבעיה הסבוכה הזו – האדם, היא להבין שדברים שנראים על פניו כנוגדים אחד את השני יכולים להתקיים בו זמנית. כלומר לחקור את ההשפעות על האדם כמו שאנו מסתכלים על ההשפעות של השמש, הירח, הכוכבים, הזרמים הפנימיים של הים ועוד תופעות על כדור הארץ. דה וינצ'י כתב "אני אדבר על התפקודים של כל חלק בכל כיוון, כשאני שם לנגד עיניך תיאור של כל מבנה ומהותו החומרית של האדם."

לחקור את האדם כמערכת אקולוגית שלמה, לקבל כמויות נתונים אינסופיות ולהצליב אותן, לחפש ולהפיק מהניסויים התבוננויות. להיות פשוטים וכנים.

תיאור כזה יביא את הרפואה למקום חדש, אחר, מקום שיביא חיוך לכל הרופאים הדגולים של העבר.

פציעות ריצה שמקורן במתיחה או קריעה של השרירים הן פציעות שקל למנוע באמצעות אימוני כוח נכונים. אימוני כוח נכונים, כמו אימון ברטט למשל, מאפשרים לשרירים להיבנות נכון, שומרים על תגובתיות מהירה של השרירים ועל היכולת שלהם להתמודד עם עומסים ואינטנסיביות לא רגילים הגורמים פציעות ריצה.

לגוף שלנו מטרה אחת

הגוף שלנו מצויד במערכת מטבולית מתוחכמת ביותר שיש לה מטרה אחת בסיסית מאז ומעולם: להשאיר אותנו בחיים ובמיוחד בעיתות מצוקה. למעשה, מצוקות שונות כמו רעב או כאב הם אלו שגורמים לגוף שלנו לשגשג.
עד כמה שזה ישמע זר לחלקנו, כל מצוקה שכזו מאתגרת את הגוף וגורמת לו להסתגל ולהשתפר.

ריצות ארוכות הן בהחלט מצוקה עבור הגוף והן אכן גורמות לו להסתגל ולהשתפר, גם אם לפעמים מלוות אותן פציעות ריצה.

אימון ברטט מאתגר את השרירים באופן שגורם לגוף לשגשג ומונע מכם פציעות ריצה מיותרות.

בואו נבחן את זה.

מה גורם לשריר להיבנות?

הריצות לבדן לא מספקות על מנת לשמור על הגוף שלכם מפני פציעות ריצה שמקורן בשרירים.
כדי להבין מה כן, אנחנו צריכים להסתכל לרגע אל לתוך השריר, על מנת להבין כיצד אימון ברטט רלוונטי למניעת פציעות ריצה.

מנגנון בונה השרירים החשוב ביותר אצל כל היונקים הוא חלבון מורכב, שמהווה חלק מנתיב האינסולין ונקרא mTOR (mammalian target of rapamycin).

כשה mTOR מופעל הוא מסמן לשריר להאיץ את סינתזת החלבונים. כאשר הוא מדוכא סינתזת החלבונים נפסקת ומתחיל פירוק של חלבונים. היחס בין סינתזה לפירוק חלבונים בשריר הוא שקובע האם אתם בונים או מאבדים שריר.

קיימים שלושה מפעילים ראשיים ל mTOR:

  1. גורמי גדילה ואינסולין
  2. חומצות אמינו
  3. "עומס-יתר" או אינטנסיביות (כמו בהרמת משקולות, עבודה עם כוח מתפרץ ועוד)

במהלך אימון ה- mTOR מדוכא לגמרי, אך מיד לאחריו הוא מופעל מחדש ובקצב גבוה על ידי חומצות האמינו והאינסולין. עם תזונה נכונה אחרי אימון, mTOR מאיץ את סינתזת החלבונים בשריר לשיעור העולה על קצב פירוק החלבונים ומוביל למאזן חלבונים חיובי בשריר ועליה נטו במסת השריר.

כיצד מפעילים נכון את בנאי השריר

אימונים אינטנסיביים לפרקי זמן קצרים (אינטרוולים) הוכחו כשומרים על חיוניות השרירים ומונעים את הזדקנותם, על ידי כך שהם שומרים על סיבי השריר ומגבירים את היכולות לבצע פעולות פיזיות אינטנסיביות (שפעמים רבות גורמות פציעות ריצה בשרירים).

שריר הנבנה בצורה כזו יכול להגן על עצמו טוב יותר מפני פציעות ריצה.

לעשות את זה נכון, קצר ויעיל

אימון ברטט הוא האימון האידיאלי להשגת תוצאה זו:

  1. לאחר אימון ברטט נמצאה עליה של כ-400% בהורמוני הגדילה בדם.
  2. מחקרים הוכיחו כי אימון ברטט משפר ספיגת סידן בעצמות.
  3. במהלך האימון מתקיים פירוק מהיר של פחמימות ושומנים ולאחריו בנית מסת שריר נכונה ואיכותית.

כל אלו שומרים על הגוף מפני פציעות ריצה שמקורן בשרירים.

בנוגע לחומצות אמינו ובנייה נכונה של שריר

חשוב לדעת כי החוסרים בחומצות האמינו משתנים מאדם לאדם הן בחומצות עצמן והן במינונים.

כדי להגיע לתוצאות מעולות יש לצרוך בדיוק מה שהגוף צריך. לא יותר ולא פחות.
הדיוק הזה חשוב מאוד לבניית השרירים, מניעת פציעות ריצה ושמירה על הבריאות הכללית.

מרכז תדרים מציע בדיקת חומצות אמינו פשוטה ומהירה המתבצעת באמצעים מתקדמים.
הבדיקה נותנת תמונה מדויקת על מצב חומצות האמינו אצלכם בגוף,
אילו תוספים מומלץ לצרוך ומהם המינונים המדויקים.
הבדיקה אינה פולשנית, נותנת תוצאות בו במקום וזולה באופן יחסי.

איך הוא עושה את זה?

כל תרגיל במהלך אימון ברטט נמשך עד דקה כשבזמן התרגיל מופעלת על השריר אינטנסיביות בלתי רגילה והוא מתכווץ עשרות פעמים בשנייה.

בזמן התרגילים כל שרירי הגוף מושפעים מהרטט ולכן כל תרגיל עובד על כל הגוף.
זו בנייה נכונה של שרירים, והשרירים לא גדלים אחד על חשבון השני.

בכל תרגיל השריר מגיע לקצה גבול היכולת שלו לזמן קצר ואז מקבל הפסקה קצרה והלאה לתרגיל הבא. אימון מלא מסתיים תוך כ-20 דקות ומשול לשעה ורבע של אימון כוח סטנדרטי.

אימון ברטט בונה במהירות ובלי מאמץ מיותר את שרירי היציבה והליבה של הגוף (זוקפי הגב והצוואר, הסואס שמחזיק את מרכז הגוף, רצפת האגן ועוד). כך הוא שומר עליכם גם מפני פציעות ריצה וגם סתם ביומיום שלכם.

אימון ברטט מאריך ומגמיש את השרירים. גמישות ואורך מאפשרים לגוף תגובתיות טובה ברגעים אינטנסיביים המובילים להיווצרות פציעות ריצה ולכן הם חשובים במניעת פציעות ריצה.

השורה התחתונה

היתרון הגדול של אימון ברטט הוא היכולת להפעיל על השרירים את העומסים והאינטנסיביות הנכונים על מנת להגביר את הביצועים שלהם ולמנוע מכם פציעות ריצה מיותרות.

פציעות ריצה נוספות המטופלות אצלי בקליניקה:

  • פציעות ריצה שין ספלינט
  • פציעות ריצה בכף הרגל
  • פציעות ריצה בקדמת כף הרגל
  • פציעות ריצה באמצע ואחורי כף הרגל
  • פציעות ריצה בקרסול
  • פציעות ריצה בשוק
  • פציעות ריצה בברך
  • פציעות ריצה וכאב
  • פציעות ריצה שלא קיבלו מענה אצל פיזיותרפיסט

 

מדוע דיקור עובד כל כך מהר בפציעות ספורט

בדרך כלל אנשים רגילים לחשוב שטיפולים בדיקור סיני (אקופונקטורה) הם טיפולים הוליסטיים לטווח ארוך או טיפולי מניעה בלבד. ואכן אלו היבטים חשובים של הדיקור הסיני שגם הרפואה המערבית הסטנדרטית מכירה ומעריכה אותם כיום. יחד עם זאת קיים היבט נוסף, חשוב לא פחות אבל מוכר פחות והוא הטיפול האקוטי שנותן תוצאות מידיות. ממש מידיות. ברמה של יום, שעות ואפילו דקות ספורות. תוצאות אלו גם נשארות ומתמידות. זהו ההיבט המאפשר לי לטפל בפציעות ספורט במהירות וביעילות.

למרות שכמטפל אני מכיר את היעילות המופלאה של דיקור בטיפול בפציעות ספורט, אני עדיין מופתע ושמח כל פעם מחדש מהקלות שבה הגוף משקם את עצמו כשהוא מקבל את הכלים הנכונים לעבוד איתם. במקרים רבים הדיקור הסיני הוא שנותן לגוף את האפשרות לעשות את זה.

ברפואה הסינית מוכרת תפיסה בסיסית שנקראת'מערכת המרידיאנים'.המרידיאנים מוכרים להרבה אנשים כ'ערוצים של אנרגיה'. אך למעשה הם משקפים מודל פיסיולוגי-אנרגטי מאוד ברור הדומה לרשת תקשורת חיצונית המחוברת אל האיברים הפנימיים. זו הסיבה שדיקור מוצלח מאוד בטיפולי מניעה ובטיפול במחלות כרוניות ופנימיות.

אגדה שאומתה

בשנים האחרונות מערכת המרידיאנים קיבלה תוקף 'מערבי'. חוקר קוריאני בשם בונגהן הצליח לצלם בעזרת מיקרוסקופ מיוחד מבנים ביולוגיים בגוף האדם התואמים במיקומם (ב-80%) את מערכת המרידאנים המוכרת והעתיקה מהרפואה הסינית. על פי מחקרים נוספים , נראה שתעלות אלה מעבירות אינפורמציה ביו-פוטונית וכן חומצות אמינו חיוניות לתאים. כלומר הגוף שלנו מתקשר בתוך עצמו גם במהירות האור.

לא סוף הסיפור

בכל מקרה, פציעות ספורט הן פציעות "שטחיות" מבחינת הרפואה הסינית כיוון שהן לא קשורות לאיברים פנימיים. ולכן נדרש למטפל מודל התייחסות נוסף, או "כלי" עבודה נוסף על מנת להבין כיצד דיקור מאיץ החלמה והתאוששות אחרי קריעה של גיד או שריר, פגיעות שונות ברצועות בכתף או בברך, shin splints ועוד פציעות ספורט רבות.

מחקר שנעשה על ידי חוקרים  קוראנים (byungcheon lee, PhD and kwang sup soh ,PhD fascia reaserch II p.144) איתר את המודל שחסר לנו וקשר את מערכת המרידיאנים האגדית עם הפשיה.

ניילון נצמד, שרירים, עצמות ואיברים פנימיים

הפשיה היא רקמה דקיקה שעוטפת את השרירים, העצמות והאיברים הפנימיים. דמיינו לעצמכם ניילון נצמד שעוטף את כל אלו. לפשיה יש תפקידים רבים, אבל מה שעקרוני לנו עבור מאמר זה הוא שלפשיה יש תפקיד מפתח בהעברת כוח בין מערכת שרירים אחת למשניה. לכן שלמות הפשיה קובעת במקרים רבים את יכולת התנועה של הגוף. מחקרים שנעשו בנושא הפשיה, הראו שטיפול מיו-פאשיאלי (מונח חדש לרובנו, ומשמעותו טיפול בפשיה) יגרום להקלה בכאבי ברכיים, כתף קפואה, קרע ברצועות, כאבי גב תחתון ועוד ועוד תחומים בהם הפשיה הופכת להיות גורם מרכזי ככל שהשימוש הטיפולי בה גובר. המחקר שציינתי הוכיח כי מערכת המרידיאנים שבנוגהן צילם עוברת גם בתוך רקמת הפשיה.

עבודה משולבת

טיפול מיו-פאשיאלי נעשה בעיקר באמצעות מגע בלבד או מנורת איפרא אדום בלבד. שניהם עושים עבודה טובה ודורשים תקופת טיפול ארוכה. דיקור מיו-פאשיאלי, כלומר דיקור סיני המביא בחשבון גם את מערכת המרידיאנים וגם את פאשיה, מאפשר תוצאות מהירות ואיכותיות בכל הנוגע לפציעות ספורט שונות ומגוונות.

על מנת להשפיע על הפאשיה באמצעות דיקור יש לדעת כיצד להשפיע עליה מקומית ולאיזה עומק צריך להחדיר את המחטים וכן להשתמש בעזרים נוספים כמו צמחים, תדרים (שדות אלקטרומגנטיים) וטכניקות מגע על מנת לחמם ולרכך את הפשיה ולשקם את האזור הפגוע. הטיפולים לא תמיד נעימים, אולם בכל מקרה הרבה פחות כואבים מהפציעה עצמה ואורכים כחצי שעה.

דיקור מיו-פאשיאלי אפשר לקבל ב'מרכז תדרים' אצל מורן.

 

וירוסים הם גורם שכמעט ולא ניתן לטפל בו על ידי תרופות, הוא משתנה ומפתח עמידות כמעט לכל חומר כימי. פרופ' אוטו סאנקי מאוניברסיטת אריזונה מצא שלכל מעטפת וירוס ישנו מבנה מולקולרי יחודי, על ידי מציאה של התדר הנכון ניתן להרעיד את המעטפת של הוירוס עד שהוא יתפרק. התדרים שבהם מתפרק הוירוס שונים וגבוהים באופן משמעותי מאלה של תאי הגוף של האדם ולכן לא נראה שיכול להגרם נזק לגוף מסוג הטיפול הזה.

הבעיה היא כמובן איך למצוא את התדר שיהרוג את הוירוס ואת הנוסחה הזו עדיין מפתחים. לקישור למחקר ולכתבה המלאה (באנגלית) אפשר להיכנס מכאן 

נמצא חוסר של אנזים מפתח בבני אדם. האנזים קיים אצל רבים מבעלי החיים והצמחים ותפקידו לתקן נזקי שמש חמורים.

בפעם הראשונה, חוקרים ראו  כיצד אנזים זה עובד ברמה האטומית כדי לתקן דנ"א שנפגם כתוצאה מקרינת השמש.

מדענים הצליחו לצפות באנזים, הנקרא photolyase, מעביר אלקטרון ופרוטון אל קצוות ה DNA, מה שתיקן את הנזק בשבריר של שנייה.

לפי Physorg:

 "[החוקרים] סינתזו דנ"א במעבדה וחשפו אותו לאור אולטרה סגולי,שיוצר נזק דומה לזה של כוויות שמש, אז הוסיפו אנזימי photolyase. ועל ידי שימוש בהבזקי האור מהירים ביותר, הם לקחו סדרת "צילומים "כדי לחשוף כיצד האנזים מתקן את ה-DNA ברמה האטומית"

אני מרגיש שכל פעם מתגלה עוד מידע אובייקטיבי ששופך אור על רפואת האנרגיה, כאן יש אנזים שעובד ברמה האנרגטית (ממש על האטום) כדי ליצור תהליך של תיקון בעור.

לפעמים קשה לנו להבין איך הרמה האטומית משפיעה על הבריאות של האדם, על הרפואה של האדם, אז הנה עוד מדרגה קטנה בדרך להבנה של הטבע והאדם.

מקורות:

Physorg July 26, 2010 Physorg 26 יולי 2010

Nature July 25, 2010 [Epub ahead of print]

 

 

אבחנת דופק היא אבחנה מרכזית ברפואה הסינית, היא מדויקת ומפורטת ויכולה לספק לנו מידע רב ערך לגבי המטופל ואופי הטיפול הנדרש. יחד עם זאת, לפעמים קיים עודף פרטים והאבחנה הנכונה מסתתרת לה אי שם בין כל הניואנסים והרמזים שמתנגנים להם בדופק ואנחנו נדרשים לעשות הצלבות מידע רבות, ולעיתים אפילו לעשות ניחוש מושכל.

הידע הקליני שצברתי עם השנים הביא אותי לחפש דרכי אבחנה פשוטות ויעילות וכשאני מוצא אותן אני פשוט מתאהב. הייתי רוצה לחלוק אתכם את אחת האהבות שלי  והיא ההבנה שהדופק הוא בעצם ראי של מערכת העצבים האוטונומית של האדם. מה זה אומר?

מבחינה פיסיולוגית המיקום הרדיאלי של הדופק הוא נקודת מפתח שבה נפגשת מערכת המרידיאנים עם המערכת הקרדיו-וסקולרית. כיוון שמערכת העצבים האוטונומית שולטת בלחץ הדם, המערכת הקרדיו-וסקולרית תיתן לנו מידע יקר ערך על מצבו של האדם. כלומר, את תגובת הגוף נוכל לראות בדופק הן בצורה המורכבת אותה אנו מכירים מהרפואה הסינית הקלאסית והן בצורה פשוטה יותר שאומרת כך: דופק חזק מעיד על לחץ דם יותר גבוה, כלומר פעילות דומיננטית של מערכת העצבים הסימפטטית או דופק רגוע וייני יותר שיקושר לפעילות דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפטטית. כך שבכל רגע נתון אנחנו יכולים לדעת במדויק האם המטופל שלנו חווה סטרס או רוגע (רגשי או פיסי).

אם אקח את זה צעד אחד קדימה, אומר שלמעשה הויסות הדינמי בין המערכת הפרא-סימפטטית לסימפטטית יוצר את כל איכויות הדופק המוכרות לנו מאבחנת הדופק הקלסית.

עכשיו בואו נגיד עוד משהו מסעיר: הגירויים שדיברתי עליהם לפני רגע, בין אם הם חיצוניים או פנימיים, רגשיים או פיסיים, הגוף מגיב אל כולם באותה מהירות. במהירות האור. שזה הרבה יותר מהר ממהירות התגובה של מערכת העצבים ובעצם הכי מהר משאנחנו מכירים.

הידע הזה התגלה לאחרונה בזמן שמיקרוסקופ אלקטרוני צילם את מערכת המרידיאנים. כן. בדיוק מה שקראתם. למעשה הוא צילם מפגש של נקודות הדיקור המוכרות לנו עם סיבי עצב מסוג C. מפגש כזה קיים בכל נקודות הדיקור המוכרות. הצילומים האלו הראו שמערכת המרידיאנים היא מערכת צינורות דקיקים שמכילה חומצות אמינו בריכוז גבוה ובעלת יכולת להעביר אינפורמציה על ידי אור – ממש כמו פס רחב של אינטרנט. אחרי שרואים את התמונות האלה ומבינים מה הן אומרות לא צריך להסביר מדוע הגוף מגיב במהירות האור לכל גירוי מכל סוג.

עכשיו בואו נקשר בין הדופק, מערכת העצבים האוטונומית ומהירות האור:

כיוון שהדופק מכיל הרבה מאוד מידע עבור המטפל הסיני, הוא זקוק למסנן אינפורמציה כלשהו שיסנן את הרעשים החוצה וידגיש את האותות של המערכת הקרדו-וסקולרית שמשקפת לנו את המצב של מערכת העצבים האוטונומית בכל רגע נתון.

את המסנן הרלוונטי לעניינינו מצא נוֹגְ'יֶיה. אותו נוֹגְ'יֶיה של מפות הדיקור באוזן. נוֹגְ'יֶיה שעשה מחקרים רבים בתחום הדופק, חקר ומצא (וכמו שאנחנו כבר מכירים אותו, הוא היה אדם קפדן וסיסטמטי להחריד) ששימוש במסנן אור מסוג מסוים יוצר אצל אדם בריא מצב פארא-סימפטטי שמשתקף בדופק. מצב פארא-סימפטטי הוא מצב בו האדם נמצא במנוחה ותהליכי ריפוי אפשריים ונגישים לו במידה רבה יותר. כלומר אותו פילטר בשילוב עם לקיחת דופק נותן לנו אינדיקציה ברורה על מצבה של מערכת העצבים האוטונומית של המטופל. יותר מכך, אם נבדוק את הדופק אצל אדם עם פתולוגיה, נוכל לראות שהוא לא עובר למצב פארא-סימפטטי כשאנו מניחים עליו את הפילטר המדובר.

עכשיו בהירות לנו שתי נקודות פתיחה חשובות:

  1. אנחנו יכולים להבין מהו מצב פארא-סימפטטי בדופק של אדם בריא.
  2. אנחנו יכולים לזהות שקיימת הפרעה כלשהי אם הדופק לא עובר למצב פרא-סימפטטי כשהפילטר מונח עליו.

מה שנשאר לנו לגלות עכשיו זה, מהי ההפרעה, ואז להחליט מה יהיה הטיפול. בהקשר של המאמר הזה גילוי ההפרעה הוא פשוט יחסית ומתבצע על ידי חשיפת המטופל לגירויים שונים כמו נקודות רפלקס, מזונות, צמחי מרפא, תוספי תזונה, הומאופטיה, צלילים וכל העולה על רוחכם.

היכולת שלנו לדעת האם חשיפה זו הביאה את המטופל למצב של רגיעה וריפוי או למצב של תעוקה ומתח היא המתנה המופלאה שאבחנת הדופק במהירות האור נותנת לנו ואפשר להסיק ממנה לפחות שתי מסקנות פרקטיות:

  1. אנחנו יכולים לקבל פידבק מיידי על הטיפול באמצעות הדופק, כלומר בכל רגע נתון המטפל יכול לדעת האם הטיפול יצר סטרס אצל המטופל או הרגיע אותו. וכך אפשר לדעת בזמן אמת האם הטיפול שבחרנו לבצע השפיע כמו שרצינו או לא.
  2. יש לנו אפשרות לבדוק "על המקום" רגישות ואלרגיה של המטופל לחומרים שונים כמו מזונות, תרופות, תוספי מזון ואפילו את הפורמולה שאנחנו חושבים לרשום לו, באמצעות היכולת לחוש את מערכת העצבים של המטופל ברגע שהוא נחשף לחומר כזה או אחר. אפשר אפילו לבדוק באופן הזה את המינונים המדויקים (של הפורמולה, התרופה או תוספי המזון) שהמטופל זקוק להם.

לסיכום, אבחנת דופק המתמקדת באותות ששולחת לנו מערכת העצבים האוטונומית של המטופל, היא אבחנת דופק פשוטה ויעילה המספקת מידע רב ערך על הגורמים שמפריעים למטופל או מיטיבים איתו. עבור מטפלים שויתרו על אבחנת דופק מסיבה כזו או אחרת,זוהי שיטה שמזמינה אותם לחזור אל הדופק, והיא פרקטית מאוד גם עבור מאבחני דופק מנוסים שמעוניינים לקבל חתך בהיר וחד משמעי על תגובת המטופל לגירוי כזה או אחר.

להלן סיפור מקרה העושה שימוש באבחון במהירות האור ומבהיר את הערך המוסף שלה:

מטופל בן 70 הגיע לאחר ניתוח חירום של דיסקציה של האאורטה העולה. הסימפטומים העיקריים שדיווח עליהם היו הפרעת קצב – בי גימנית, לחץ דם גבוה, פגיעה במיתר הקול השמאלי ופגיעה בעצבוב הסנסורי בצד ימין של החזה. כמו כן הוא התלונן על שינה לא רציפה (מתעורר אחרי שלוש שעות ומתקשה לחזור לישון). האבחנה הסינית הצביעה על מצב קלאסי של חוסר יין ויאנג ואבחנת הדופק הקלאסית הראתה פלישה של אנרגיית כיס המרה לאלמנט האש ואל הלב בפרט. האבחון באמצעות הפילטר הוסיף מידע על כך שהלב ומעטפת הלב הם האברים העיקריים שנמצאים במצב של סטרס. על מנת למצוא את הגורם למתח באיברים האלו חשפתי את המטופל לרמדיס הומאופטיים ממוחשבים של האיברים השונים בגוף תוך שימוש בפילטר ובדקתי את התגובה בדופק. התוצאה החד משמעית הצביעה על דלקת בקטריאלית בלסת הימנית התחתונה. נראה לי שתסכימו איתי שזו תוצאה די מפתיעה. ממצאים אלו באבחנה כיוונו אותי לטיפול מדויק יותר: בנוסף לחיזוק אנרגיית האדמה שמטרתה בניית האאורטה מחדש, וויסות אנרגיית כיס המרה, הוספתי דגש וטיפול מקומי בלסת ימין. טיפול זה פתר את הפרעות הקצב באופן מיידי ממש. עוד בזמן הטיפול.

בדיקה נוספת שביצעתי הייתה חשיפת המטופל לצמחים ספציפיים ובדיקה האם צמחים מחזקי יין וצמחים מניעי דם באזור החזה מתאימים לטיפול (כלומר יורידו את הסטרס מאזור הלב). בניגוד להשערה שלי הדופק הראה על תגובה אלרגית לצמחים ולכן עברנו לטיפול עם מינראלים ספציפיים שנבדקו באותה שיטה וחשיפה אליהם יצרה את התגובה היינית הרצויה בדופק.

בכל טיפול חזרתי הן על האבחון הקלאסי והן על אבחון שדות הפרעה באמצעות הפילטר. הטיפול כלל דיקור על פי האבחנה הקלאסית, כמו גם התאמה מחודשת של המינראלים והמינונים בהתאם לאבחנת הפילטר והדופק.

כיום, לאחר תהליך טיפולי של שנה (טיפול אחת לשלושה שבועות), המטופל אינו סובל יותר מהפרעות קצב כבר כחצי שנה, לחץ הדם שלו מאוזן, מיתרי הקול פועלים כרגיל והפגיעה בעצבוב הסנסורי בצד ימין של החזה מורגשת בצורה מינורית לחלוטין.

ביבליוגרפיה

  1. הרשימות שלי מתוך קורס ART עם ד"ר קלינגהרדט, יולי 2009 (לשם קשורה גם התמונה של הפילטר)
  2. תמונה של מרידיאן מצולם על ידי מיקרוסקופ אלקטרוני פורסמה באינטרנט (אפשר למצוא קישור בבלוג שלי) ולקוחה מתוך המאמר הבא: Bonghan Duct and Acupuncture Meridian as Optical Channel of Biophoton ,Kwang-Sup Soh, Biomedical Physics Laboratory, School of Physics, Seoul National University Seoul 151-747
  3. Auricularmedicine, by Paul Nogier, M.D.